יום שבת, מרץ 28, 2009

How Would Things be Different?

To a question, how would things be different in the future if my suggetsion would be implemented:
do not know how things would be different in the future if we do what I suggest because I am NOT a prophet. What I know is that things are not going well TODAY and that the current leadership is repeating the same failing strategies over and over again. I also know that in previous similar occasions, our great teachers tried to persuade the leadership to do (a SPECIFIC) something else, and when that advice was taken (by Hezekiah) the result was a success of sort.
Thus, I cannot answer the ONE question that my readers are entitled to ask. On the other hand, I emphasize that I do not ask them to do something radical, just add an ingredient (an important one, though) to what they do anyway.
I do not know the answer to that question and therefore I cannot convey this unknown answer, but I am trying to convey the NEED to try something else. Yes, trusting Hashem IS a leap of faith, but adding a direct request to Hashem in ADDITION, not INSTEAD of what we do anyway IS NOT a leap of faith and could be easily done! All one needs to do in order to implement it is to admit the POSSIBILITY that one is not absolutely autonomous.

Urgency

I’ve got so involved with trying to explain the logic behind my thinking, that I forgot to explain why I am so agitated now and why I think it must be implemented NOW!
A quick look at the international media and beyond is enough to convince anybody who is not blind that we are losing the war. The mere legitimacy of our existence is being attacked, exactly as it was before WWII and the enemy is winning the de-legitimization/ propaganda war big time. Just this evening, my daughter asked me whether Israel used some type of illegal weapons in the first Lebanon war. The propaganda that portrays Israel as the monster is trickling down everywhere. As before WWII, we are not capable of winning this war, we are not equipped to do it and we do not even recognize how evil it is. We tend to answer, explain or whatever instead of actually fight to win. Our enemies took the initiative and we are in the death spiral of trying to defend the next attack that we do not know even where it would come from.
This is exactly the type of time when Hezekiah addressed Go-d and specifically asked for help! And this is when we should do that. Don’t you see that Go-d is telling us something, that we cannot win this war alone?

The Autonomy of Man

One of my critics asked me among other things, how is that different from the general demand to have bitahon in Hashem and in practice, what is the difference between you and Feiglein from Manhigut Yehudit, so I tried to answer, emphasizing the autonomy of man:

There were very few governments that had real and full bitahon – probably none. Mostly, there were governments that had certain degree of bitahon and those that had none. It seems very possible that would Mr. Feiglin become the Prime Minister, his government would be one of those that would have a certain degree of bitahon. I do not criticize Mr. Feiglin at all beyond the degree for which you would (i.e. he might do this or that particular thing that I may or may not agree with.)
I understand your confusion; you want me to relate to particular policies while I discuss general directions. But in this discussion I am not interested in the particulars. As far as I am concerned, I’d like Mr. Feiglin to win the election and implement his policies because after all he IS an ehrlicher yid and is entitled to the human autonomy to have his set of believes and opinions on how things should run. Moreover, he is more likely then Netanyahoo or Livni or Barak to actually go ahead and do what I suggest.
What I say is on a different level then what you discuss. Go-d does give autonomy to people to do as they are pleased and that includes governments. Of course we have the Toarh framework to work with and we know basically what is good and what is bad but we have the autonomy to choose and to implement. One of the good things that the Jewish people as a whole and its leadership in particular have to do is to acknowledge that they MAY NOT act alone. This mere acknowledgement is not so hard to implement and does not negate the general autonomy of man, it just calls for partnership between man and Go-d. This acknowledgement is the exact ingredient that is missing today as it was missing so many times in the past. The Gemara tells us that Bar-Kokhva in the last revolt against the Roman Empire actually said that he does not want the help of Go-d, just that Go-d will kiveyakhol, remove himself from the scene. We know that Zedekiah’s government ignored Jeremiah attempts to persuade it to acknowledge Go-d and even tried to murder him. And so on.
There is a variation to not acknowledging Go-d in the Dati Leumi camp. Years ago, while arguing with one of their leaders, the man told me with a full conviction that Go-d IS with us… as if he had a deed on Go-d in his pants back pocket. It did not occur to him that it might be the other way around and that we might want to be with Go-d.
But I believe I failed to explain the distinction between opinions that humans may have about their worldly politics – that would require examples and details – and the need to just acknowledge that we are not alone – that does not need any positive example, just a clear view on history and those that refuse to express that acknowledgement.
----
BTW – there are some people who manage to see this distinction so my failure is not as total as one might think

יום ראשון, מרץ 22, 2009

חלופי מכתבים עם איציק

יש בחברה הישראלית אנשים שמנסים בכל זאת לעשות משהו. אחת הקבוצות היתה תפנית בראשותו של עוזי דין. ניסיתי לתמוך בתנועה עד כדי הצטרפות (ותשלום דמי חבר - עד כדי כך הייתי רציני.) התנועה התפלגה כשעוזי הצטרף ללכוד ונכשל. קבוצה של אנשים שלא הלכו ללכוד בראשותם של איציק זיון ודוד רומנו הקימה קבוצה חדשה בשם עמ"י בנסיון להמשיך. הם פנו אלי כמו אל אחרים להצטרף ולתמוך והחלטתי לפתןח בדיאלוג איתם. זה היה מכתבי הראשון אליהם:
----------------------------------------------------------
שלום איציק ודוד
נראה שצדקתם ותפנית בלכוד לא הצליחה לעשות גדולות ונצורות. אותן סיבות שהביאו אותי לתמוך בתפנית בשעתה הן הסיבות שאני בכלל מגיב על מכתבכם – אתם מבינים שיש לתקן את המערכת החברתית ומיד. בהתכתבויות קודמות שהיו לי עם איציק ניסיתי להסביר כמה בעיות והסכמנו שלא להסכים אבל החלטתי לנסות פעם נוספת:
1. בעית יחסי דתים חילונים היא הרבה יותר חשובה ממה שאתם מיחסים לה (לפי המסמך על התארגנות התנועה וכמות האזכורים של הנושא – סך הכל =אפס.) כדי שאהיה ברור, המגמה הקיצונית בזרמים החרדים שראתה במדינה הציונית משהו שלילי התחזקה בעשורים האחרונים ככל שמעמדה של המדינה הציונית הלך ונחלש בזירה הבינלאומית. הדעה השלטת בין החרדים רואה במדינה הציונית משהו בין בלתי רלונטי לאסון העומד לגרור את כלנו לתהום בכל רגע. הציונות הדתית הכניסה את עצמה לפינה פוליטית של ההתנחלויות והפכה את עצמה לבלתי רלונטית בעליל (כל נסיונותי להסביר להם את הבעיה לפני עשרים שנה ויותר נפלו על אזנים ערלות.) התוצאה היא שתמיכת האורתודוקסיה במדינת ישראל אינה מבטחת ואילו תמיכת הזרמים האחרים במדינה תמיד היתה רופפת.
2. מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל הוא בשפל המדרגה. מלבד תעמולת הזועה של אויבינו ששוללים שוב כמו בשנות השלשים של המאה הקודמת, את עצם זכותינו להתקים (והמצב חמור בהרבה ממה שאתם רואים שם בארץ) יש לנו את בעית הממסד הישראלי. אינשטין הגדיר שיגעון כנסיון לחזור על אותה פעולה פעם אחרי פעם ולצפות לתוצאות אחרות. לפחות מ-1982 ממשלות ישראל חוזרות על אותה נוסחה של התקפות צבאיות בלתי יעילות על גופים שמחזקים את מעמדם הפוליטי על חשבון כשלון ישראל להשיג משהו ממשי ולחילופין משא ומתן דיפלומטי בו הם נכשלים אפילו יותר. עבדת היות הממסד הישראלי מוכה בשגעון לא נעלמה מעיניהם של ידידים ואויבים כאחד. רק הישראלים (לא כלם) מופיעים כעורים לתופעה.
3. מעמדם של היהודים בעולם נחלש והולך. השמוש הבלתי פוסק בשואה רק הזמין את אלו ששוללים את העבדה ההיסטורית ואת משמעותה. כל זה כאשר בעולם הופיע זרם רעיוני חדש שהחליף את האנטישמיות הגזענית של המאה הקודמת באנטישמיות גזענית-דתית. כמו הנאצים שהצליחו להעביר לצידם מעצמה אדירה כגרמניה, לאיסלמו-פשיסטים יש סכוי סביר להשתלט על רב העולם המוסלמי על משאביו. כחה הצבאי והפוליטי של ישראל לא מספיק נגד המפלצת הזו. שימו לב איך שההיסטוריה חוזרת על עצמה. כמו שהנאצים השתמשו ביהודים כסמל שעזר להם לבנות אימפריה, כך גם המוסלמים משתמשים בישראל והיהודים בשאיפה לחדש את האימפריה המוסלמית.

כלנו יודעים כי יש ללמד מין ההיסטוריה. הבעיה שאני נתקל בה אצל חילונים היא שכדי לא ללמד מין ההיסטוריה הם מכחישים את קיומה. מדינת ישראל כבר היתה בעבר במצבים דומים בהם ההנהגה חשבה שהיא יכלה לפעול בכחות עצמה ולהחלץ מהמצב. בירושלים לפני חרבן הבית הסתובב אחד שאמר בדיוק מה שאני אומר וגם לו לא הקשיבו. שמו היה ירמיהו וגם הוא דבר על תיקון החברה (שזה מה שאתם רוצים לעשות ולכן אני איתכם) אבל הוא וקודמיו (כמו ישעיהו) ניסו להסביר עוד משהו – אנחנו לא יכלים לפעול בכחות עצמינו ומעצמת העל של התקופה לא תמיד תהיה על צידינו או שלא תמיד תהיה חזקה. כאן אני מפסיד גם את החילונים וגם את הדתים הציונים וגם את החרדים. אני לא אומר שיש להפסיק לעשות דפלומטיה ואני לא אומר שלא צריך צבא ואני לא אומר שכלם צריכים להיות חרדים או מתנחלים. אבל אני אומר שההנהגה והעם, כלם צריכים לחזר אל הקב"ה. בתור דגמא היסטורית (שארכאולוגים חילונים מכחישים את קיומה כדי שלא יצטרכו ללמד מין ההיסטוריה) אני מביא את פניתו הישירה של חזקיהו אל האל, פניה שעזרה לו מאד במלחמה נגד אשור.
----------------------------------------------------
איציק ענה לי בין היתר:
...כאדם חילוני, המסקנה שלי ודרך הפעולה הנגזרת ממנה שונות מאלו שלך. תמיד האמנתי שבן אדם צריך לקחת את גורלו ולנסות להשפיע עליו בעצמו ולא לסמוך על כוחות חיצוניים (עליונים ו/או ארציים) לעשות זאת בשבילו. במידה רבה, הפעילות שלי בעמ"י נגזרת מהאמונה הזו. אני מסכים שיש כוחות גדולים הפועלים בשטח ושיכולתנו כמדינה לקבוע את עתידנו בארץ הזאת איננה כולה בידינו אבל אני חושב שיש לנו הרבה מאד מה לעשות על מנת לחזק את החברה ובכך להגדיל את סיכויינו לעתיד טוב יותר לנו ובעיקר לדורות הבאים במדינת ישראל.
בניגוד להתרשמות הראשונית שלך, אנחנו בהחלט מאמינים בהקטנת הפערים והגדלת הסולידאריות בין דתיים לחילוניים ואני מאמין שזה יבוא לידי ביטוי מאד משמעותי במצע החברתי המלא שלנו שנמצא בהכנה...
-------------------------------------------------
ועל כך עניתי לו את התשובה הבאה:
שלום איציק
מה שמשך אותי לתפנית מלכתחילה היתה ההדגשה של עוזי על החינוך והשאיפה לצדק חברתי כפי שראיתי במאבקו של מר אדרי נגד "כימיקלים לישראל." אלה כמובן נקודות שאינן קשורות במיוחד לדת ואינן צריכות להיות, בעקרון, נקודות חיכוך עם הדתיים. אני מניח שתנועת עמ"י אינה שונה במיוחד מתפנית בתפיסותיה הבסיסיות לגבי נקודות אלו ולכן אני ממשיך את הדיאלוג איתך. יתר על כן, גם אני כמוכם...
"...רואה את האיום העיקרי על קיומה של מדינת ישראל והחברה החיה בתוכה בהתפוררות החוסן הלאומי. חברה חזקה, צודקת ומלוכדת יחד עם עוצמה כלכלית יבטיחו את יכולתה של המדינה להתמודד עם אתגרים וסיכונים הבאים מבחוץ. חברה חזקה היא זו המתלכדת סביב ערכים משותפים, משק איתן וביטחון אישי לתושבי ישראל. קיים קשר בלתי ניתן להתרה בין כל מרכיבי החוסן הלאומי." (זה ציטוט ישיר מניר העמדה של עמ"י כפי שנשלח אלי ולעוד פעילים, אוהדים ומעונינים.)

אנסה שוב, אולי בצורה שונה במקצת, להסביר את הבעיות כפי שאני רואה אותן ואולי אצליח הפעם. בכל פעם שאני מסביר את עמדתי אני מדגיש שאין בכונתי שצריך לפרק את הצבא או את המדינה ובודאי שאין אני מציע להחליף פעולות שמירה והגנה בכינוסי תפילה מסיבים. גם המנהיגים בדוגמאות ההיסטוריות שאני מביא מעולם לא היציעו הצעות שטות כאלו. אני אפילו לא מציע שלא לקחת את גורלינו בידינו ושלא לנסות להשפיע עליו בעצמינו. גם בנושא זה, אותם מנהיגים היסטורים הסכימו איתך וגם אני מוסיף את קולי הקטן בהבעת תמיכה.
טוב, נו אז איפה ההבדל?
ההבדל הוא בתשובה לשאלה האם מה שאנחנו עושים זה מספיק? גם אתה, בעצם פעילותך בתנועת עמ"י ובהגדרת הבעיות שלך, גם אתה מודה שצריך להוסיף עוד גורמים למה שאנחנו עושים ולשנות את ההדגשה לנקודות אחרות. גם אתה אינך קורא לפרוק הצבא על מנת להגביר ולחזק את החינוך. אתה בודאי לא דורש את הגברת הצדק החברתי על חשבון פרוק משרד החוץ. מה שאני מציע, על סמך ראיה היסטורית, זה להוסיף עוד מרכיב אחד והוא "עזרת השם."
גם אם אינך אדם מאמין תוכל לראות את היתרונות שבהוספת המרכיב הזה:
1. הגברת הקשר העמוק עם ההיסטוריה והמסרת היהודית.
2. הקטנת החיכוך עם מרכיב גדול וחשוב בחברה הישראלית – הדתיים.
3. ערכי היהדות הם ערכים מוסריים המעודדים חברה יציבה.
4. ועוד ועוד... וחוץ מזה, גם לשיטתך, אם לא יעזר, בודאי לא יזיק!
מה שאתה עושה בתשובתך זה שאתה מסביר לי למה אתה לא רוצה בעזרת השם. עולם המושגים והחינוך החילוני שעברת (כמוני) מגבילים את יכלתך להסתכל על הנושא בצורה חיובית. מה שאני מנסה לעשות זה להפנות את מבטך לכוון קצת אחר ולראות מסביב למחסום שהחברה הישראלית החילונית בנתה במשך כמה דורות. להציץ אל מעבר לפינה ולראות שיש שם רחוב אחר שגם בו אפשר ללכת ואולי אפילו קל יותר ללכת.
ועכשיו לנושא הקטנת הפערים והגדלת הסולידאריות בין דתים לחילונים. ההנהגה החילונת בקצר ראות היסטורי יצרה והינציחה את הפער בין החברה החילונת לדתית. במקום לבנות גשרים חדשים ולחזק גשרים ישנים ההנהגה אפשרה במשך יותר משנות דור, לקבוצת רדיקלים קיצונית (שהתאספה בתחלה מסביב לאישיותה של שולמית אלוני ויותר מאוחר מסביב לטומי לפיד ואחרים,) להשתולל ולקבע את הטון בנושא, להרס גשרים קימים ולמנע הקמת גשרים חדשים.
התוצאה הפוליטת היתה שההנהגה המסורתית המתונה בעולם החרדי שהיתה עם הפנים החוצה, לעבר העולם החילוני, אבדה את התמיכה החילונית ולמעשה נפלה. ההנהגה החדשה שקמה תחתיה היא הנהגה הרבה יותר רדיקאלית ובעקר היא עם הפנים פנימה אל עבר קהל המטרה שלה ואם רצון ואינטרס עזים לסגר את החברה הזו ולמנע הקמת גשרים חדשים. אל תשכח איציק כי לא מדובר בחברה פרימיטיבית ובאסף כורמים ויוגבים. זו חברה חזקה, משכילה ואינטיליגנטית לא פחות מהחברה החילונית. יש לה בעיות ולא תמיד היא מתמודדת איתם נכון אבל בסופו של דבר זו חברה יהודית מקבילה.
תקון המצב הזה ידרש יותר מאשר אמונה בהקטנת הפערים והגדלת הסולידאריות. מה שיצטרכו לעשות זה נתוח לב פתוח או אולי יותר טוב נתוח של כריתה והשתלה. החברה הישראלית תצטרך לעבר שינוי רדיקאלי כדי להחזיר את האברים המנותקים לגוף אחד. מישהו יצטרך לשכנע את החילונים להרוס את המחסום ולחדש את בנית הגשרים ובמקביל, מישהו יצטרך לרצות ולעשות את זה בעולם החרדי. בנית גשר ומציאת תומכים ישירים לתנועת עמ"י (או לכל משהו דומה שרוצה לתקן את החברה הישראלית) בתוך החברה החרדית זה לא משהו צדדי – זה דבר שאתם חיבים לעשות כאן ועכשיו.
העולם הדתי לאומי הינו קטן יותר ומפולג. כעקרון לא צריכה להיות לכם בעיה למצא תומכים שם.
לפני הרבה שנים ניסיתי להסביר את זה למכר חילוני ואחזור על דברי מחדש באפן המחודד ביותר – החברה החילונית תצטרך להחליט בין שתי אפשרויות נוגדות באפן מחלט שאי אפשר לפשר ביניהן (אני חוזה מראש את התגובה שניתן כביכל לפשר בין האפשרויות הללו אלא שאני מבין בנושא הזה קצת יותר טוב ממך ואני אומר לך חד משמעית – לא ניתן לפשר!). השאלה היא האם החברה הישראלית מעדיפה להיות חברה יציבה וחזקה או שהחברה הזו מעדיפה את זכויות ההומואים (לאו דוקא הנושא הזה, זה פשוט הנושא הבעיתי ביותר שאני מכיר כרגע.)הנושאים שאני מציג הם עמוקים ביותר גם אם אתה לא מכיר בכך ברגע זה. אלו הנושאים החשובים ביותר שתנועה המעונינת בחסן לאומי, חיבת לטפל בהם. בבקשה נסה לחשב לעמק על מה שאני אומר.

יום ראשון, מרץ 15, 2009

Some comments about the previous post

Fred commented about my post and correctly said that it is not coherent enough, does not work with the knowledge of the science of Economics, that tariffs in all probability will be countered and that as a whole my entry was a result of personal frustration. He is probably correct in all of what he has said (he'd mentioned other points as well.) My partial answer, besides admiting to most of his comments is in these two comments:

1. This was not a conspiracy theory, just naming something with its true name.
2. The Tariff solution is indeed wrong, but trying to eat the cake and have it too (i.e. tax us to death for social programs while allowing others to take advantage of that overhead difference) does not work either. If you may not force others to impose social programs, you must either impose those on your side (i.e. tax them in order to establish those social programs for their employees [well, a pointed tariff in any other word],) or cut those social programs in your side, or, if both are impossible, cut all other taxes that pay for indirect social programs in your side. I may not think about any other solution… oh, and you must also increase the transparency of corporations’ management compensation as close to absolute transparency as possible.
The two parties in the helm, did nothing of these and when Bush tried, half assed, to do the latter (which is the only viable solution in the long run) he himself countered it with uncontrolled spending and incompetent appointees such as Cox that allowed the apparent bubble to grow beyond precedence and eventually explode. Obama already began with uncontrolled spending of his own and is promising to kill any tax advantage that we may have started to develop.

יום חמישי, מרץ 12, 2009

Treason

There is only one English word that could accurately describe the behaviour of the American leadership (political- both parties, economical and cultural, all of them) and that word is:
TREASON
How could it not be named that?
1. The United States won two world wars by recruiting its manufacturing prowess and know how to produce weapons and means to transport both men and weapons to their targets and means to protect these transports. We lost our manufacturing prowess and know how because we do not manufacture any more.
2. The United States won these wars and some more after it because it was rich, due to this manufacturing industries producing income for all, poor, rich, middle class and the government. with that national wealth it could recruit and sustain an military and it could produce the weaponry needed for that military. Without that wealth there are no means to sustain the military and this wealth is gone.
3. The manufacturing and other industries are not gone due to globalization! They are gone because other countries have their total economics unfairly cheaper then ours. India for example, does not have all this taxation named Social Security and such alike. It also does not require anybody to provide health care. You are on your own. We did not demand that they would change, neither did we adjust or put tariffs. Rather, due to the pressure of those who benefited from the situation, we allowed the few rich to exploit the difference and get richer. We even invented all this globalization shit speak and whole global trade laws that would prevent any attempt to correct the situation.
4. In the process described above, the American wealth moved to those other countries and left only the empty shell of itself here, like a cards building that would collapse. Those other countries became into superpowers economically and soon militarily.
5. And we were left with a third world country with extremely rich and soon to be extremely poor classes. A country that produce nothing and depends on the rest of the world for everything sans corn and beef. Oh at least we could feed ourselves, if we have enough illegal employees to work for us.
6. And those who benefited, once the United States would be recognized as the weakling she became, the others will come to suck it and take away its richness, especially from the people who have such wealth.

יום רביעי, מרץ 11, 2009

ושוב - מה לעשות

ושוב נסיון מצידי להסביר מה אני מציע לעשות
היום בסעודת פורים דברתי עם פרופסור ברנדס ומרגו. בתחילה הם ניסו לשאול אותי על ההנהגה הנכחית והמצב בארץ. עניתי להם את התשובה הרגילה שאין בעיני כל הבדל ביניהם - זה נבלה וזה טריפה. ולגבי המצב עניתי שאני לא קורא עתונים ולכן יש לי חיים מאושרים. אחר כך הסברתי את עמדתי ומרגו אבדה ענין כמעט מיד כפי שציפיתי שאכן יקרה כי ההסבר מסובך ואנשים מאבדים ענין. אבל ג'ו המשיך ללחוץ ולנסות להוציא ממני הצהרה כי ביבי יותר טוב מציפי לבני ויעמד טוב יותר נגד אובמה.
בסוף התחלתי להסביר את עמדתי. את העמדה הזו קל יותר להסביר באמצעות דוגמאות מאשר באמצעות עמדות נחרצות מהסוג של אין/יש אלקים או שהמטרה היא אמונה באלקים
הבעיה היא שגם רב העם וגם ההנהגה טוענים כי אנחנו יכולים להסתדר בכחות עצמינו (לעשות שלום או מלחמה כרצונינו - במסגרת מגבלות העולם הזה - על מנת להשיג את מטרותינו) ולכן שאלת האלוקות אינה רלבנטית. אני טוען כי אנחנו לא יכלים להסתדר בכוחות עצמינו ועלינו לבקש התערבות אלקית אלא שהאל לא בהכרח דורש יותר מכך שנבקש את עזרתו ולכן שאלת קיום האלוקות אינה רלבנטית והאל אינו מעונין כי תהיה רלבנטית. מה שחשוב הוא ההכרה כי אנחנו לא יכולים להסתדר בכחות עצמינו
כדי לבא להכרה כי אכן זהו המצב צריך דבר ראשון להסתכל על המצב בעינים פקוחות. קדם כל המצב הבינלאומי בכי רע ואנחנו מאבדים תמיכה פוליטית ומוסרית במהירות אדירה. ההנהגה הישראלית, בין אם בחרה בדרך הדיפלומטיה ובין אם בחרה בדרך המלחמה, נכשלה ונכשלת (וגם תמשיך להכשל) בהשגת מטרותיה. מצב זה נמשך לפחות מאז 1982 אבל בעצם התחיל קדם לכן. אם נקשיב לאלברט אינשטין נראה כי חזרה על אותה פעולה פעמים רבות בתקוה לקבל תוצאה שונה מן הפעם הקודמת מגדרת על פיו כשגעון. לעומת זאת חזרה על פעולה מצלחת בתקוה לקבל תוצאה זהה לפעם הקודמת צריכה להחשב לפחות כפעולה הגיונית ובעלת סכוי גבה להצלחה

עכשיו מגיע הקטע הקשה - הדגמא הטובה ביותר שיש לי לפעולה מצלחת מופיעה בנביא. המלך חזקיה מורד במעצמת העל של התקופה - אשור. הוא מכין לעצמו צבא חזק ובאמצעות פעילות דפלומטית מגיס לצידו את מעצמת העל השניה באיזור - מצרים. אלא ששום דבר לא עוזר לו. האשורים מנצחים בכל החזיתות ומטילים מצור על ירושלים. כאן מלך אשור עושה טעות איסטרטגית ומבזה את אלקי ישראל (טעות שנבוכדנצר יזהר מאה שנים מאוחר יותר וימנע מלחזור עליה.) חזקיהו פונה לאלוקים, מודה למעשה כי הוא לא יכל לטפל במצב לבדו ומבקש התערבות אלקית. התערבות זו אכן באה בצורת מגיפה מהירה במחנה המצור האשורי ובנסיגה מהירה. אשור עוד תאים על ממלכת יהודה אבל לעולם לא בצורה רצינית כזו
עם כן, מה הבעיה? הבעיה היא שצריך להודות בקיום האל. אבל אם לא רוצים לעשות זאת צריך להסכים כי לא צריך ללמד מן ההיסטוריה! אבל כלנו יודעים כי אכן כן צריך ללמד מן ההיסטוריה על מנת שלא לחזור על משגי העבר. טוב, אז אם נכריז כי אין היסטוריה והארוע המתאר לעיל לא היה ולא נברא כי אז אכן לא צריך ללמד ממנו. לא יאומן כי יסופר אבל לפני מספר שנים אכן יצא ארכאולוג ישראלי ידוע במאמר "מדעי" המסביר מדוע הארוע הנ"ל אכן לא ארע מעולם. הבעיה של אותו ארכיאולוג היא כי בחפירות בנינוה נמצאה הספריה המלכותית האשורית ונמצאו שם תעודות המאשרות את הספור המקראי. לא נמצאו תעודות המתארות את המצור עצמו ויש אי התאמה בתאריכים של חמש שנים בין תאור המקרא על ההתערבות המצרית לבין התאור האשורי של אותה התערבות (שימו לב כי מדבר על הבדל של חמש שנים במאורע שארע לפני כאלפים ושמונה מאות שנים.) על סמך ההבדל הזה מסיק הארכאולג הנכבד כי אין היסטוריה! [זה לא בדיוק איך שהוא אומר את זה, אבל הפרטים כבר לא כל כך חשובים.] ולכן אין מה ללמד
כשאני מביא את הדגמא הזו העינים של שומעי מזדגגות ואני מאבד את תשומת לבם כי הרי לא יתכן שבן אדם מודרני והגיוני יאמין לספורי הבל כאלו
נניח לרגע שהצלתחי לעבור את השלב הזה - אז אחרי שאני הודף את הטענה שאני רוצה לפרק את הצבא ולהחליף אותו בתפילות המוניות (לא עולה על דעתי בדיוק כמו שלא עלה על דעתו של חזקיהו המלך.) ואחרי שאני הודף את הטענה האוילית עוד יותר שאני רוצה לנתק יחסים עם העולם, נשארת השאלה מי מדבר בהגיון ומי פועל בצורה מטורפת. או שהבעיה מוצגת כבעיה של קפיצת אמונה - האם אנחנו באמת יכלים להשליך את כל יהבינו על האל שאנחנו לא בדיוק בטוחים בקיומו
שוב, אני לא מוכן לענות על שאלת קיום האל באפן ישיר כי גם האל לא מוכן לענות עליה בצורה כזו. אם נבדק את תפילת "על הניסים" של חנוכה נראה כי אנו מודים לאל שנתן "צדיקים ביד רשעים." המפרשים שואלים את השאלה המתבקשת, מה המיוחד בכך, הרי ברור שהאל יתן את הרשעים ביד הצדיקים? אלא שהנס היה שהאל נתן את הרשעים ביד אנשים שלא היו צדיקים גמורים. אלו היו אנשים עם ספיקות בקשר לקיום האל, אולי חלק לא שמרו שבת בהקפדה רבה מדי כי רצו לראות כדורגל, חלק אחר אולי ניסו קצת מאכלות אסורים כדי לראות על מה מדבר, חלק אולי הלכו לשתות יין עם הגוים בפאב וחלק אולי (הס מלהשמיע) בקרו מפעם לפעם במוסדות מפקפקים. אבל כאשר באה הקריאה להלחם על יסודות האמונה הישראלית הם בכל זאת נאספו לדגל ונלחמו את מלחמות השם. והם אלו שתפילת "על הניסים" קוראת בלי שום פניה, צדיקים
אבל מאיפה אני יודע שהאל לא מוכן לענות על השאלה הזו באפן ישיר? את זה אני לומד ממקרה אליהו הנביא! אליהו, וגם אחאב, תסלחו לי, מתנהגים כמו ילדים קטנים. כשהם רבים הם משחקים ברגז ואליהו נעלם לו לשלש שנים ןמשאיר אחריו מצב קשה. כשהם נפגשים סוף סוף (אחרי שהאל "מעודד" את אליהו לחזר) אז אחאב אומר לאליהו שהוא ילד רע (טוב הוא משתמש במילים אחרות אבל זה נשמע בדיוק ככה.) ואליהו עונה לו באותה מטבע, לא, אתה הילד הרע וגם אבא שלך! עכשיו הם הולכים לעשות תחרות מי צודק ובתחרות הזו אליהו פשוט מכופף כביכל את ידו של אלקי ישראל ומכריח אותו להתגלות עם ביצועי פירוטכניקה ללא תקדים (אליהו עוד יחזור עם ביצועים פירוטכנים דומים בסכסוך שיהיה לו עם יורשו של אחאב.) ומה התוצאה? העם מתרשם מאד ובמשך יום אחד שלם... מאמין בקדוש ברוך הוא בלי שום פקפוק. אליהו פורש למדבר ויש לו שם התגלות בה השם שואל אותו פעמים מה הוא עושה שם ואליהו לא מבין את הרמז, לא יכל להבין את הרמז וחוזר על התשובה שהוא אליהו קינא לשם. אבל זה לא מה שהאל רוצה, בהזדמנות הזו הוא פשוט מפטר את אליהו ואומר לו למנות לעצמו כמה יורשים יותר אנושיים ואליהו עצמו עולה בסופו של דבר בסערה השמימה ונהיה למה שהוא היה בעצם כל הזמן - למלאך הברית. יהוא מכרית את בית אחאב ואת עובדי הבעל על סמך נבואה בלבד ולא מבקש הוכחות חד משמעיות לקיום האל
אין ספק כי המשך המדיניות הנכחית יביא לאסון. מדיניות הכח לפיה הסכסוך עם הפלסטינים ניתן לפתרון באמצעות כח ודיפלומטיה ואם זה לא הולך אז צריך יותר כח ויותר דיפלומטיה (ראו את מסע המלחמה האחרון נגד החמאס בעזה) נכשלה כאשר החמאס גם לא הפסיד בקרב וגם ניצח בחזית המדינית. מדיניות הכח לפיה ניתן לתקוף מדינות זרות כדי למנע מהן סוגי נשק מסוימים גם כן נכשלה כאשר האמריקאים (מעצמת העל הידידותית העכשוית) אסרו על ישראל לתקוף את אירן וגם אם ירשו זאת, לאירנים יש מספיק כת להתקפת נגד. אבל יש לזה הסבר היסטורי- המרוכז בצורה רוחנית בברכות שנתנו לישמעאל, לעשיו וליעקב. הברכה לישמעאל היא שהוא יהיה פרוע ויחפש עימותים והברכה לעשיו היא שהוא יחיה על החרב. שתי הברכות הללו, במיוחד לא נתנו ליעקב. אם אנחנו חיים על החרב (הטענה שאנחנו צריכים צבא חזק יותר ויכלים לפתר בעיות בשיטת "זבנג וגמרנו") ומחפשים עימותים (האיום לתקוף את אירן ואת החמאס ולא חשוב מהי הסיבה) הרי שעלינו להסתכל היטב על עצמינו ולהבין כי אנחנו בכוון הלא נכון
ועכשיו לשאלה מה יקרה אם ימשיכו במדיניות הנכחית? אז גם לזה יש לי דגמא וגם בדגמא הזו כמו היום הסתובב בירושלים איזה ברנש שניסה להסביר את מה שאני מסביר פה (טוב, זה להפך, אני מנסה להסביר היום את מה שהוא ניסה להסביר אז ואני כרגע לא בירושלים) וגם לו לא הקשיבו וגם אז התוצאות היו מרות כפי שהן תהינה בעתיד הקרוב אם לא יקשיבו. היתרון של האיש ההוא עלי הוא שהוא היה נביא ואני רק חוזר על מה שהוא אמר (במילים אחרות אולי.) לאיש ההוא כפי שנחשתם בודאי, קראו ירמיהו וגם הוא עמד לפני מצב ששרי הממשלה האמינו שהם יכולים לעשות הכל בכחות עצמם. גם הם חזרו על אותן פעולות שוב ושוב וציפו לתוצאות שונות מן הפעמים הקודמות. את ירמיהו הם סמנו כמשוגע ויריב פוליטי מסוכן ועל כן ניסו לרצחו נפש. המלך צדקיהו שהיה שבוי בידי שריו המשוגעים הסכים להציל את ירמיהו והזמינו לראיון פרטי וסודי. הוא שאל את ימיהו מה לעשות. ירמיהו כבר לא אמר לו לפנות לעזרת השם, הוא נתן לו עיצה הרבה יותר קלה לביצוע, להכנע מיד לבבלים. הוא הבטיח לו בשם השם שהבבלים לא יענשו אותו ולא יסגירו אותו לאויביו היהודים, אבל צדקיהו לא הקשיב וגרם בכך לחרבן ירושלים
כדי להבין את חשיבותו של ירמיהו בעיני כל העולם מלבד בעיני בני עמו, צריך לצין כי נבוכדנצר הוציא פקודה מיוחדת לביצוע בכל מחיר והפנה חלק מצבאו לודא שלירמיהו לא יאונה כל רע בשעת התהו ובהו של חרבן ירושלים