יום רביעי, מרץ 21, 2007

An answer to a Hozer BiShe’ela

I've never been an Ultra-Orthodox in any shape or form, so I cannot share your experience in that world. From my encounters in that world, I did see many problems, but also some good and greatness. I do not like the culture of cover-up that is so rampant in the UO world, but I do like those who are true to their beliefs and way of life, especially, those who allow themselves to be exposed to the rest of the world, yet choose to stay as they are - not an easy task.
In any case, you must have something going on between your father and yourself beyond that comment he'd said to you. Think about it, he criticized you, but parents do criticize their children. On the other hand, when the subject of criticism was not present, he wanted to talk with you but you've denied him, so between you and your father, it's not clear cut who is good and who is evil.
But the biggest issue really is to distinguish, here in the blogsphare and in real life, between people with agenda and people who REALLY respect you for who you are in low key. You will find, although you may or may not be able to recognize the phenomenon, that many people who are like you, in various stages of departing from frumkite, do have such an agenda. They seek to justify their move, they want to prove, to the world, but mainly to themselves, how correct they are by doing that move. Some of them are fanatics in their new deity-less or anti-deity religion. They would not refrain from any move, any bit of propaganda, to convince you to go with them. In fact you would find whole websites, dedicated to take people away from religion akin to similar websites dedicated to ‘kiruv’ (bringing people back to the religion.) The only observed difference between those two opposing but similar types is actually in favor of the ‘kiruv’ sites because they are positive, they are ‘full’ of LOVE to you and lack the hatred that the other kind is full of.
You may have left your previous world, but this world has not left you. You may choose to fight against it or to make peace with it. As a young man, you would tend to choose the former, but for your own good, please reflect on the issue. You may find that the latter option is by far better.

יום ראשון, מרץ 18, 2007

להוציא את העם לרחובות

אתמל היה כאן ראש עירית שילה לשעבר למסע מכירות של ספרו והתרמה לטובת קרן לילדים נפגעי טרור או משהו דומה. אל תבינו אותי לא נכון, עם כל הבקרת שיש לי על האנשים האלה, בסך הכל אני מסכים אתם באפן בסיסי על הצרך להלחם על ארץ ישראל וזכותינו המלאה עליה. ספרתי לו על השיחות שהיו לי עם ידידיה אטלס בקיץ שעבר ועל טענתי שיש להוציא את האנשים לרחובות ולסגר את הארץ עד להפלתו של אולמרט ועל כך שידידיה התחמק בכל מיני טענות משונות שאנחנו נותנים לאחרים (?) להוביל ומי יהיה יותר טוב מהם ושאי אפשר לסגר את הארץ. הוא ענה לי, כן החמצנו הרבה הזדמנויות. הפעם אמרתי לאיש דבר פשוט: אתם לא חושבים כמו מהפכנים. לנין ובן גוריון חשבו כמו מהפכנים והיו מרוכזים במטרה אחת, להגשים את המהפכה הזו ולכן נצחו. הם ידעו איך ומתי לתפש את הרגע

יום רביעי, מרץ 07, 2007

כל מה שחזיתי אכן קורה וקצרה ידי מלהושיע

כל מה שחזיתי אכן קורה וקצרה ידי מלהושיע. חשיבותה של מדינת ישראל יורדת והולכת ועצמת אויביה גדלה מיום ליום. כל קיומה של מדינת ישראל נהפך לבלתי רלבנטי עד כדי כך שחלק מהקבוצות העקריות הנאבקות על השליטה בעולם המוסלמי (כקרש קפיצה להגמוניה עולמית) אל-קאדה קבוצות סוניות אחרות הקוראות לחידוש החליפות מתעלמות ממנה לחלוטין כגורם משמעותי. אם יפל המערב, לא תהיה להם כל בעיה כאן. השיעים משתמשים בנושא ישראל כמין בובת וודו המאפשרת להם לצבר כח והשפעה במאבקם נגד הקבוצות הסוניות הנ"ל
מבחינה פוליטית וצבאית פנימית עברה מדינת ישראל תהליך של שקיעה בבינוניות כאשר כל בעל עמדה חסר כשרון פועל למניעת בעלי כשרון להתקדם. תהליך זה מתאר היטב על ידי פרופ, ס. נורתכות פרקינסון ואין לי הרבה מה לחדש כאן מלבד ספור אישי קטן. שרתי בצבא ביחידת עילית בלתי קרבית. כשהיתי כבר במילואים ביחידה זו בצעתי פעם עבודות משרד אויליות וגיליתי מקום בו נתן בהשקעה מינימלית לשפר את התהליך עשרות מונים. בקשתי ראיון עם הסגן אלוף, אדם שהכרתי אישית משנות שרותינו המשותפות. ידעתי שהוא אדם אפור ובינוני אבל הייתי רגיל לרמה אחרת. הסברתי לו את הצעת השפור שלי והוא, מבלי להבין או אפילו לחשוב, דחה אותי וסרב להקדיש רגע של מחשבה לנושא
זה היה בראשית שנות השמונים אך את תוצאת התהליך ראינו בקיץ שעבר ובכלון הצבאי בלבנון
מדינת ישראל שוקעת מבחינה מוסרית פנימית והתוצאה שפתאם מאשימים אותה באפרטהיד ומה לא. אבל האמת הוא כמו שכתבתי בעבר, כל זה כבר כתוב בפרשת בחקותי, אפילו העבדה שהישראלים לא מוכנים לראות את תבנית הכשלון במעשיהם ובסובב אותם
אני מדבר ואנשים פשוט דוחים את דברי. אני אומר את האמת ואין שומע