רבי ארתור הרצברג

בעצם גם אני מתאבל על מותו של רבי הרצברג
כשהגעתי לארץ הזו וקבעתי את מושבי במחוז ברגן שבפנה הצפונית מזרחית של מדינת ניו ג'רסי, לא הכרתי את הסביבה החברתית פוליטית. אלא שמהר למדי נתקלתי בשלשה מאורות גדולים שהדריכו אותי בבחירת עמדותי. שנים היו רבנים קונסרבטיבים ואחד "מנהיג" אורתודוקסי. גיליתי כי כאשר לא ברור לי באיזו עמדה עלי לבחר, כל שעלי לעשות הוא לראות מה עמדת אחד המאורות הללו ובבטחון מחלט, לבחר את העמדה ההפוכה. המבוגר והגדול במאורות הדור היה רבי הרצברג ועכשיו הוא חסר לי
אבל "לא אלמן ישראל" וכבר מנצנץ לי מאור חדש שאני יכל לסמוך עליו בבחירת עמדה. כאשר פרסם רבי ש. א. הלוי את מאמרו השנוי במחלוקת לגבי היחס למדינת ישראל בעקבות גרוש תושבי גוש קטיף, הופיע כאן אחד המתאר את עצמו כתלמודיסט וטכנולוגיסט וירד לרמה של מחקר סטטיסטי על המאמר הנ"ל כדי שיוכל להוכיח שבעל המאמר הוא רב מסוים בעיר ולגרום להדחתו
שני האחרים הם כמובן רבי שמאי אנגלמאיר ואיב פוקסמן מן הליגה נגד השמצה. גדל "חכמתם" של המאורות הללו הוא מדהים. עוד לא הצלחתי לתפוס את מר פוקסמן בנקיטת עמדה הגיונית ולו גם אחת. לגבי רבי אנגלמאיר, הוא מפרסם מאמר בעיתון המקומי של הפדרציה בכל שבוע - ובכל שבוע אני מוצא את הרמאות או באנגלית הספין, למעט פעם אחת ויחידה כאשר הוא דבר בערב פסח האחרון על "מראית העין" בקשר לדברים שאנו מתירים כיום בפסח
הבעיה בשיטה שלי היא כמובן מה לעשות כאשר המאורות הללו נוגדים אחד את השני. ברגע מסוים תקף מר פוקסמן את נטית האורתודוקסים לראות עצמם בברית עם הנוצרים הקנאים. בערך באותו זמן היה כאן בבקור מאור דומה מן הארץ, אחד מר איתם שהיה באותו זמן מנהיגה הבזוי של המפד"ל - בזוי כיון שהוא ישב בקואליציה עם מפלגה אנטשמית בשם שינוי עד שבעלי בריתו בקואליציה מאסו בו וגרשו אותו, לא לפני שירקו לו בפנים. אותו מר איתם דוקא היה בדעה שיש לחזק את ברית עם אותם נוצרים. נו אז מה לעשות במקרה כזה? אנ בוחר בשיטת "שב ואל תעשה" כלומר לא לבחר עמדה כי נראה ששתי העמדות גרועות באותה מידה