חלופי מכתבים עם איציק

יש בחברה הישראלית אנשים שמנסים בכל זאת לעשות משהו. אחת הקבוצות היתה תפנית בראשותו של עוזי דין. ניסיתי לתמוך בתנועה עד כדי הצטרפות (ותשלום דמי חבר - עד כדי כך הייתי רציני.) התנועה התפלגה כשעוזי הצטרף ללכוד ונכשל. קבוצה של אנשים שלא הלכו ללכוד בראשותם של איציק זיון ודוד רומנו הקימה קבוצה חדשה בשם עמ"י בנסיון להמשיך. הם פנו אלי כמו אל אחרים להצטרף ולתמוך והחלטתי לפתןח בדיאלוג איתם. זה היה מכתבי הראשון אליהם:
----------------------------------------------------------
שלום איציק ודוד
נראה שצדקתם ותפנית בלכוד לא הצליחה לעשות גדולות ונצורות. אותן סיבות שהביאו אותי לתמוך בתפנית בשעתה הן הסיבות שאני בכלל מגיב על מכתבכם – אתם מבינים שיש לתקן את המערכת החברתית ומיד. בהתכתבויות קודמות שהיו לי עם איציק ניסיתי להסביר כמה בעיות והסכמנו שלא להסכים אבל החלטתי לנסות פעם נוספת:
1. בעית יחסי דתים חילונים היא הרבה יותר חשובה ממה שאתם מיחסים לה (לפי המסמך על התארגנות התנועה וכמות האזכורים של הנושא – סך הכל =אפס.) כדי שאהיה ברור, המגמה הקיצונית בזרמים החרדים שראתה במדינה הציונית משהו שלילי התחזקה בעשורים האחרונים ככל שמעמדה של המדינה הציונית הלך ונחלש בזירה הבינלאומית. הדעה השלטת בין החרדים רואה במדינה הציונית משהו בין בלתי רלונטי לאסון העומד לגרור את כלנו לתהום בכל רגע. הציונות הדתית הכניסה את עצמה לפינה פוליטית של ההתנחלויות והפכה את עצמה לבלתי רלונטית בעליל (כל נסיונותי להסביר להם את הבעיה לפני עשרים שנה ויותר נפלו על אזנים ערלות.) התוצאה היא שתמיכת האורתודוקסיה במדינת ישראל אינה מבטחת ואילו תמיכת הזרמים האחרים במדינה תמיד היתה רופפת.
2. מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל הוא בשפל המדרגה. מלבד תעמולת הזועה של אויבינו ששוללים שוב כמו בשנות השלשים של המאה הקודמת, את עצם זכותינו להתקים (והמצב חמור בהרבה ממה שאתם רואים שם בארץ) יש לנו את בעית הממסד הישראלי. אינשטין הגדיר שיגעון כנסיון לחזור על אותה פעולה פעם אחרי פעם ולצפות לתוצאות אחרות. לפחות מ-1982 ממשלות ישראל חוזרות על אותה נוסחה של התקפות צבאיות בלתי יעילות על גופים שמחזקים את מעמדם הפוליטי על חשבון כשלון ישראל להשיג משהו ממשי ולחילופין משא ומתן דיפלומטי בו הם נכשלים אפילו יותר. עבדת היות הממסד הישראלי מוכה בשגעון לא נעלמה מעיניהם של ידידים ואויבים כאחד. רק הישראלים (לא כלם) מופיעים כעורים לתופעה.
3. מעמדם של היהודים בעולם נחלש והולך. השמוש הבלתי פוסק בשואה רק הזמין את אלו ששוללים את העבדה ההיסטורית ואת משמעותה. כל זה כאשר בעולם הופיע זרם רעיוני חדש שהחליף את האנטישמיות הגזענית של המאה הקודמת באנטישמיות גזענית-דתית. כמו הנאצים שהצליחו להעביר לצידם מעצמה אדירה כגרמניה, לאיסלמו-פשיסטים יש סכוי סביר להשתלט על רב העולם המוסלמי על משאביו. כחה הצבאי והפוליטי של ישראל לא מספיק נגד המפלצת הזו. שימו לב איך שההיסטוריה חוזרת על עצמה. כמו שהנאצים השתמשו ביהודים כסמל שעזר להם לבנות אימפריה, כך גם המוסלמים משתמשים בישראל והיהודים בשאיפה לחדש את האימפריה המוסלמית.

כלנו יודעים כי יש ללמד מין ההיסטוריה. הבעיה שאני נתקל בה אצל חילונים היא שכדי לא ללמד מין ההיסטוריה הם מכחישים את קיומה. מדינת ישראל כבר היתה בעבר במצבים דומים בהם ההנהגה חשבה שהיא יכלה לפעול בכחות עצמה ולהחלץ מהמצב. בירושלים לפני חרבן הבית הסתובב אחד שאמר בדיוק מה שאני אומר וגם לו לא הקשיבו. שמו היה ירמיהו וגם הוא דבר על תיקון החברה (שזה מה שאתם רוצים לעשות ולכן אני איתכם) אבל הוא וקודמיו (כמו ישעיהו) ניסו להסביר עוד משהו – אנחנו לא יכלים לפעול בכחות עצמינו ומעצמת העל של התקופה לא תמיד תהיה על צידינו או שלא תמיד תהיה חזקה. כאן אני מפסיד גם את החילונים וגם את הדתים הציונים וגם את החרדים. אני לא אומר שיש להפסיק לעשות דפלומטיה ואני לא אומר שלא צריך צבא ואני לא אומר שכלם צריכים להיות חרדים או מתנחלים. אבל אני אומר שההנהגה והעם, כלם צריכים לחזר אל הקב"ה. בתור דגמא היסטורית (שארכאולוגים חילונים מכחישים את קיומה כדי שלא יצטרכו ללמד מין ההיסטוריה) אני מביא את פניתו הישירה של חזקיהו אל האל, פניה שעזרה לו מאד במלחמה נגד אשור.
----------------------------------------------------
איציק ענה לי בין היתר:
...כאדם חילוני, המסקנה שלי ודרך הפעולה הנגזרת ממנה שונות מאלו שלך. תמיד האמנתי שבן אדם צריך לקחת את גורלו ולנסות להשפיע עליו בעצמו ולא לסמוך על כוחות חיצוניים (עליונים ו/או ארציים) לעשות זאת בשבילו. במידה רבה, הפעילות שלי בעמ"י נגזרת מהאמונה הזו. אני מסכים שיש כוחות גדולים הפועלים בשטח ושיכולתנו כמדינה לקבוע את עתידנו בארץ הזאת איננה כולה בידינו אבל אני חושב שיש לנו הרבה מאד מה לעשות על מנת לחזק את החברה ובכך להגדיל את סיכויינו לעתיד טוב יותר לנו ובעיקר לדורות הבאים במדינת ישראל.
בניגוד להתרשמות הראשונית שלך, אנחנו בהחלט מאמינים בהקטנת הפערים והגדלת הסולידאריות בין דתיים לחילוניים ואני מאמין שזה יבוא לידי ביטוי מאד משמעותי במצע החברתי המלא שלנו שנמצא בהכנה...
-------------------------------------------------
ועל כך עניתי לו את התשובה הבאה:
שלום איציק
מה שמשך אותי לתפנית מלכתחילה היתה ההדגשה של עוזי על החינוך והשאיפה לצדק חברתי כפי שראיתי במאבקו של מר אדרי נגד "כימיקלים לישראל." אלה כמובן נקודות שאינן קשורות במיוחד לדת ואינן צריכות להיות, בעקרון, נקודות חיכוך עם הדתיים. אני מניח שתנועת עמ"י אינה שונה במיוחד מתפנית בתפיסותיה הבסיסיות לגבי נקודות אלו ולכן אני ממשיך את הדיאלוג איתך. יתר על כן, גם אני כמוכם...
"...רואה את האיום העיקרי על קיומה של מדינת ישראל והחברה החיה בתוכה בהתפוררות החוסן הלאומי. חברה חזקה, צודקת ומלוכדת יחד עם עוצמה כלכלית יבטיחו את יכולתה של המדינה להתמודד עם אתגרים וסיכונים הבאים מבחוץ. חברה חזקה היא זו המתלכדת סביב ערכים משותפים, משק איתן וביטחון אישי לתושבי ישראל. קיים קשר בלתי ניתן להתרה בין כל מרכיבי החוסן הלאומי." (זה ציטוט ישיר מניר העמדה של עמ"י כפי שנשלח אלי ולעוד פעילים, אוהדים ומעונינים.)

אנסה שוב, אולי בצורה שונה במקצת, להסביר את הבעיות כפי שאני רואה אותן ואולי אצליח הפעם. בכל פעם שאני מסביר את עמדתי אני מדגיש שאין בכונתי שצריך לפרק את הצבא או את המדינה ובודאי שאין אני מציע להחליף פעולות שמירה והגנה בכינוסי תפילה מסיבים. גם המנהיגים בדוגמאות ההיסטוריות שאני מביא מעולם לא היציעו הצעות שטות כאלו. אני אפילו לא מציע שלא לקחת את גורלינו בידינו ושלא לנסות להשפיע עליו בעצמינו. גם בנושא זה, אותם מנהיגים היסטורים הסכימו איתך וגם אני מוסיף את קולי הקטן בהבעת תמיכה.
טוב, נו אז איפה ההבדל?
ההבדל הוא בתשובה לשאלה האם מה שאנחנו עושים זה מספיק? גם אתה, בעצם פעילותך בתנועת עמ"י ובהגדרת הבעיות שלך, גם אתה מודה שצריך להוסיף עוד גורמים למה שאנחנו עושים ולשנות את ההדגשה לנקודות אחרות. גם אתה אינך קורא לפרוק הצבא על מנת להגביר ולחזק את החינוך. אתה בודאי לא דורש את הגברת הצדק החברתי על חשבון פרוק משרד החוץ. מה שאני מציע, על סמך ראיה היסטורית, זה להוסיף עוד מרכיב אחד והוא "עזרת השם."
גם אם אינך אדם מאמין תוכל לראות את היתרונות שבהוספת המרכיב הזה:
1. הגברת הקשר העמוק עם ההיסטוריה והמסרת היהודית.
2. הקטנת החיכוך עם מרכיב גדול וחשוב בחברה הישראלית – הדתיים.
3. ערכי היהדות הם ערכים מוסריים המעודדים חברה יציבה.
4. ועוד ועוד... וחוץ מזה, גם לשיטתך, אם לא יעזר, בודאי לא יזיק!
מה שאתה עושה בתשובתך זה שאתה מסביר לי למה אתה לא רוצה בעזרת השם. עולם המושגים והחינוך החילוני שעברת (כמוני) מגבילים את יכלתך להסתכל על הנושא בצורה חיובית. מה שאני מנסה לעשות זה להפנות את מבטך לכוון קצת אחר ולראות מסביב למחסום שהחברה הישראלית החילונית בנתה במשך כמה דורות. להציץ אל מעבר לפינה ולראות שיש שם רחוב אחר שגם בו אפשר ללכת ואולי אפילו קל יותר ללכת.
ועכשיו לנושא הקטנת הפערים והגדלת הסולידאריות בין דתים לחילונים. ההנהגה החילונת בקצר ראות היסטורי יצרה והינציחה את הפער בין החברה החילונת לדתית. במקום לבנות גשרים חדשים ולחזק גשרים ישנים ההנהגה אפשרה במשך יותר משנות דור, לקבוצת רדיקלים קיצונית (שהתאספה בתחלה מסביב לאישיותה של שולמית אלוני ויותר מאוחר מסביב לטומי לפיד ואחרים,) להשתולל ולקבע את הטון בנושא, להרס גשרים קימים ולמנע הקמת גשרים חדשים.
התוצאה הפוליטת היתה שההנהגה המסורתית המתונה בעולם החרדי שהיתה עם הפנים החוצה, לעבר העולם החילוני, אבדה את התמיכה החילונית ולמעשה נפלה. ההנהגה החדשה שקמה תחתיה היא הנהגה הרבה יותר רדיקאלית ובעקר היא עם הפנים פנימה אל עבר קהל המטרה שלה ואם רצון ואינטרס עזים לסגר את החברה הזו ולמנע הקמת גשרים חדשים. אל תשכח איציק כי לא מדובר בחברה פרימיטיבית ובאסף כורמים ויוגבים. זו חברה חזקה, משכילה ואינטיליגנטית לא פחות מהחברה החילונית. יש לה בעיות ולא תמיד היא מתמודדת איתם נכון אבל בסופו של דבר זו חברה יהודית מקבילה.
תקון המצב הזה ידרש יותר מאשר אמונה בהקטנת הפערים והגדלת הסולידאריות. מה שיצטרכו לעשות זה נתוח לב פתוח או אולי יותר טוב נתוח של כריתה והשתלה. החברה הישראלית תצטרך לעבר שינוי רדיקאלי כדי להחזיר את האברים המנותקים לגוף אחד. מישהו יצטרך לשכנע את החילונים להרוס את המחסום ולחדש את בנית הגשרים ובמקביל, מישהו יצטרך לרצות ולעשות את זה בעולם החרדי. בנית גשר ומציאת תומכים ישירים לתנועת עמ"י (או לכל משהו דומה שרוצה לתקן את החברה הישראלית) בתוך החברה החרדית זה לא משהו צדדי – זה דבר שאתם חיבים לעשות כאן ועכשיו.
העולם הדתי לאומי הינו קטן יותר ומפולג. כעקרון לא צריכה להיות לכם בעיה למצא תומכים שם.
לפני הרבה שנים ניסיתי להסביר את זה למכר חילוני ואחזור על דברי מחדש באפן המחודד ביותר – החברה החילונית תצטרך להחליט בין שתי אפשרויות נוגדות באפן מחלט שאי אפשר לפשר ביניהן (אני חוזה מראש את התגובה שניתן כביכל לפשר בין האפשרויות הללו אלא שאני מבין בנושא הזה קצת יותר טוב ממך ואני אומר לך חד משמעית – לא ניתן לפשר!). השאלה היא האם החברה הישראלית מעדיפה להיות חברה יציבה וחזקה או שהחברה הזו מעדיפה את זכויות ההומואים (לאו דוקא הנושא הזה, זה פשוט הנושא הבעיתי ביותר שאני מכיר כרגע.)הנושאים שאני מציג הם עמוקים ביותר גם אם אתה לא מכיר בכך ברגע זה. אלו הנושאים החשובים ביותר שתנועה המעונינת בחסן לאומי, חיבת לטפל בהם. בבקשה נסה לחשב לעמק על מה שאני אומר.