כח ההתעיה של יצר הרע

המאמר הזה וכמה שיבואו אחריו, נכתבו לפני זמן כמין סיכום ראשוני של מה שהיה לי לאמר

תכונתו העיקרית של היצר הרע הינה יכלתו להתעות את האדם לחשוב שמעשיו אינם רעים ואולי אף טובים. רב האנשים הם טובים מטבעם או לפחות מאמינים שהם כאלו. היצר הרע לא יוכל לפתותם לעשות מעשים רעים בעליל בתנאים רגילים ואילו מעשים רעים שנעשו בתנאים יוצאי דפן נחשבים למקרה מיוחד שיש להמנע ממנו במדת האפשר. היצר הרע צריך ומצליח להציג מעשים רעים שנעשים בתנאים רגילים כאילו היו מעשים טובים. הדרך של היצר הרע היא לעוות את האמת על ידי יצירת תמונת עולם אלטרנטיבית בה שקר או חצאי אמת מוצגים כאמת. רב האנשים אינם מבינים את התופעה הזו לעמקה ואינם חשים את תוצאותיה. החלטתי לכתוב על הנושא אחרי שנתקלתי במספר דמויות ושיחות שנהלתי עם כמה אנשים טובים ורעים. יחסי לנושא עבר תהליך התפתחות ארוך כשהבנתי וכשר ראיתי מעמיקים ומתרחבים. לצערי, רב חברי אינם רואים או שאינם רוצים לראות את גדל משמעות הבעיה. אלא שלא נתן להתחמק כאשר התוצאות האפשריות ברורות כל כך. שימו לב שאיני מדבר על חטאים אישים אלו או אחרים לו גם הנוראים ביותר. אם אדם הוא בעל נפש כי אז ביום מן הימים יבין את גדל פשעיו הפרטים ויחזור בו. הנושא שלי הוא בחירה מודעת בחיים בצד הסיטרא אחרא. מן הנסיון שרכשתי עם אנשים חיים, בני דורי, אני יכל להבין טוב יותר את בני הדורות הקודמים ובהם מלכי ישראל, שנפלו במלכדת ההתעיה.
קשה לי לכתב את המאמר הזה. בכל פעם שאני נגש לשבת ולכתב, איזשהו כח כאילו מונעני ומרחיקני מהכתיבה. המילים לא יוצאות לי נכון. רעיונות הברורים לי ושהסברתים לעצמי ולאחרים פעמים רבות בעל פה, פשוט לא מובעים נכון בכתב. מבחינה חברתית אני מופיע כאיש מוזר אם ראיה מוזרה של העולם. לא נח להקשיב לי, אני מביע דעות בלתי פופולריות ומדגיש נושאים שונים מן המקובל. אני בעמדת מיעוט כמעט בכל נושא, אלא שזו דרכה של האמת, לאמת יש אויבים והיא בדרך כלל לא פופולרית. יתר על כן, גם אני יכל לפל קרבן לכח ההתעיה של היצר הרע ולהתגאות יותר מדי, למשל להאמין שיש לי בעלות על האמת. אני רק מקוה ומתפלל שיהיה לי תמיד הכח להביט ולראות את האמת בצורה חדה כפי שאני רואה אותה היום ולא לפל במלכדת עוות האמת.
השימוש במושגים יהודים דתים קבלים כמו הסטרא אחרא, עולמא דליצנותא (= עולם הזיוף וההתעיה, כפי שאני מבין את המושג,) גלגול ואפילו מושג היצר הרע, בהכרח מרחיק מאמר זה מכל אלו שכבר רחוקים מדת ישראל, מונחיה ורעיונותיה, או אף דוחים אותם מיניה וביה אלא שאין לי בטוים מתאימים יותר. לא, זה לא מדויק, אני יכל למצא או להמציא מונחים "מדעים" מודרנים אלא שאינני רוצה לטרוח. המונחים שהשתמשתי בהם מביעים בדיוק את מה שאני רוצה להביע
הדור של אבי חי בין שני 'איזמים' מהפכנים, הפשיזם שהאליל את האומה והסוציאליזם שהאליל את המעמד (הפרולטרי.) היהודים שנפלו בשבי שתי האידאולוגיות החילונית הללו הם שבנו את המדינה הציונית החילונית. בעקבות נפילת הפשיזם, גם מבחינה מוסרית וגם בהפסידו במלחמה נגד הדמוקרטיות המערביות, הפכו הפשיסטים היהודים לנושאי דגל הדמוקרטיה והכלכלה החפשית. הקרע בין הציונות הסוציאליסטית והמפלצת הקומוניסטית של סטלין והצורך להשען על הציונות הדתית מיתנו גם את הציונות הסוציאליסטית. היהודים הדתים בארץ ישראל למדו לחיות בשיתוף פעולה עם שתי הקבוצות הנ"ל ולאהוב את החיים הנוחים הללו. אלא שכשהכל מתנהל על מי מנוחות כביכל, השטן יוצא לציד מבלי שירגישו בו. השקט המחופה בחסר ישר מוסרי והמסכמות המשחתות של שמר לי ואשמר לך הינם שדות הציד האהובים עליו ונשק ההתעיה מגיע בהם לשיא יעילותו.