עריקות

גם אם מנהיגי הקבוצות הדתיות השונות לא הבינו את מלא המשמעות של הבעיה הם ידעו או צריכים היו לדעת, שיש להם בעיה. הציונות הדתית נכשלה בכך באופן מחלט! תקופת תחילת תנועת ההתנחלות היתה מקבילה לתחילת פעילותם של הקבוצות האנטישמיות הקטנות מהן צמחו אחר כך מרצ ושינוי (ראה בהמשך.) חזית המלחמה של עם ישראל לא היתה צריכה להיות על אבני יהודה ושומרון כי אם על נפש העם היהודי. בדיוק כאשר חזית זו החלה להתבהר, קמו כל האנשים שיכלו להלחם וערקו להתנחל בשטחים כשהם משאירים את נפש העם היהודי כטרף קל לאנטישמים מבפנים. אין ספק שזה יותר הירואי, חלוצי ו"ציוני" להתנחל על איזושהי ג'בלאה, לגור באשקובית בין ערבים ולהסתובב עם נשק ביד. ונשמות אחינו הנופלים טרף לסטרא אחרא, שמישהו אחר יעשה משהו. ואם אין מישהו אחר... ואללה, איך אומרים הערבים, אללה ירחמו