יום רביעי, ספטמבר 14, 2005

חקה לישראל ושאלת המימון

בזמן מסוים לפני סוף שנות השמונים התחילה בארץ מערכת תעמולה למען חוקה בישראל. הדרישה לחקה הינה דרישה ישנה של החילונים כיון שחקה (שכמובן, לדעתם, נמצאת מעל דת ישראל) תבטיח את מה שהם מכנים זכויות האזרח ותאפשר להם להשתלט על ובסופו של דבר להשמיד את הדת. הבעיה בחקה כמו גם בקיומו של בית משפט עליון שמחליט מה היא החקה, היא שחקה נתנת לפרוש על ידי אנשים ולהקרא בכל צורה שהם רוצים. בגלל היוקרה של החקה ושל בית המשפט העליון העם לא רואה מיד שגונבים לו את החקה מתחת לרגלים וכאשר המצב נעשה ברור, הוא בדרך כלל בלתי הפיך. לאלו שרואים את הבעיה יש מעט מדי אמצעים להגיב על מערכת התעמולה של הצד השני. הצד השני הוא בדרך כלל בעל אמצעים בלתי מגבלים.
אם נחזור למערכת התעמולה שתארת בתחילת שנות השמונים נראה שהתעמולה התנהלה בשלטי חוצות וכו' מאין היו לתומכי החקה הכספים הדרושים לתעמולה זו? לשאלה זו מעולם לא מצאתי תשובה בארץ, אבל פה בארה"ב גיליתי איך השיטה עובדת. יש כאן יהודי רשע בשם סורוס. האיש הזה גזל את מלזיה והביא את העם המלזי לסף רעב רק כדי שהוא יוכל להרויח עוד כמה בליוני דולרים. ולמה הוא משתמש בכסף, לתעמולת זועה נגד קבוצות דתיות ושמרניות ולתמיכה בכל מיני רעיונות רדיקליים. אין לי כל ספק שאיש זה, או דומים לו הם שממנו את התעמולה לטובת החקה באותם שנים