Rabbi Price and the UTJ

אני חיב לצין שלפני שבת מקץ תשס"ו לא בדיוק הבנתי את האיחוד ליהדות מסורתית. לא ידעתי מאיפה הם באים ומה מטרתם. מצד אחד לא בדיוק הבנתי את ההבדל בינם לבין האורתודוקסים ומצד שני לא הבנתי את הרגשות נגדם שבוטאו (לפי ציטוט ששמעתי) על ידי אחד מרבני טינעק שכשנשאל מה דעתו על הופעת היו.טי.ג'י ליד בית הכנסת שלו, הוא שאל בבוז "יו.טי.ג'י, איך מאייתים את זה?" ידעתי כי רבי פריס קבל סמיכה מהסמינר התאולוגי של הקונסרבטיבים אבל שאחר כך טרח להשיג גם סמיכה אמיתית
עכשיו, כשהוכוח הפנימי בתוך התנועה הקונסרבטיבית, האם להמשיך בהצגה כאילו שמדובר באיזשהו קשר בינם לבין ההלכה או להודות במה שידוע לכל, שאין כל קשר כזה ולפחות להנות מישר אינטלקטואלי, כשהוכוח הזה פרץ לעתונות הופיעה תגובה מחוגי היו.טי.ג'י שהובילה אותי להבנה טובה למדי מה קורה פה. מסתבר כי בין הקונסרבטיבים יש מיעוט משמעותי שלוקח את התעמולה שלהם ברצינות ואף מאמין בה. כאשר מנהיגי המיעוט הזה ראו לאן נושבת הרוח הם פרשו והקימו את היו.טי.ג'י כמין מרכז למה שאנו מכנים מטעמי נוחות קונסרבדוקסים. הקבוצה הינה קונסרבטיבית מבחינה אידואלוגית, עם כל הסיכונים הכרוכים בכך לעתיד (כולל הצרך העתידי להקים יו.טי.ג'י חדש כאשר תנועתם תלך באותו כוון כמו הקונסרבטיבים של היום) ועם כל הזיוף הכרוך בכך
כיון שהקונסרבטיבים עוזבים את התפקיד של אורתודוקס-לייט, היו.טי.ג,'י לוקח את המקום הזה בהתלהבות