יום רביעי, ספטמבר 14, 2005

כחי ועצם ידי וישיבת נמרוד

מאמר זה נכתב לפני חרבן ההתישבות היהודית בחבל עזה
כבר שנים רבות שאני טוען (בעקבות התורה, הנביאים, התלמוד ושאר חכמי הדורות – לא המצאתי שום דבר) כי הבעיה העקרית בישראל היא בעית האמונה של הציונות החילונית (ושאר התנועות החילוניות ביהדות) במושג של "כחי ועצם ידי," כלומר אנחנו כאן יכלים לחולל את כל מה שברצונינו לחולל בלי כל התערבות הקב"ה.
זה זמן שאני יודע כי הנגע פשה גם בציונות הדתית אך לא ברור היה לי עד כמה עמוקה המחלה. ברגע מסוים נתקלתי בישיבה ברצועת עזה ושמה ישיבת עוצם, שם המתאים גם למטרת קיומה. המילה עוצם מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד בספר דברים, בנבואה שבפרשת עקב: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך... ואמרת כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". משה דין הרשע יכל היה להקים מוסד בשם עוצם שיכין נערים לצה"ל. הוא מרד בקב"ה והיה מסמלי התנועה שחרטה על דגלה את הססמה של "כחי ועוצם ידי". הוא היה מראשי אלו שהאלילו את צה"ל ככח שעליו יש לסמוך את קיומה של המדינה היהודית. אבל שאנשי הציונות הדתית נפלו גם הם בפח והלכו שולל אחרי אנשים רשעים אלו. שהם הגשימו את חזונו של הסטרא אחרא, יהודים דתים הסומכים על "כחי ועוצם ידי" במקום על הקב"ה, חורטים ססמה זו על דגלם ומחנכים נערים יהודים לראות בכח צבאי את העיקר. התוצאה היא שיהודים דתים משתפים פעולה עם היצר הרע כדי לגרור נשמות ילדי ישראל הטהורים לידי השטן.כמובן שהם מוצאים כל מיני הוכחות ותרוצים איך כל מה שהם עושים הוא במסגרת ההלכה ושצריך לקים צבא וכו'. גם אני מסכים שצריך לקים צבא אלא שלא זה העיקר. ואיך אפשר לכנות ישיבה כזו אם לא ישיבת נמרוד