אולי יש מקום לתקוה

לפני שנים רבות האמנתי ביכלת ההנהגה של אל"מ חיסדאי. חיסדאי היה אדם ישר שהיה מוכן להציג בפני הצבור הישראלי את תמונת העתיד המדאיגה ואת הסיבות לכשל הזה - השחיתות וההתרחקות מן האמת. לרע המזל חיסדאי לא הצליח בנסיונו הפוליטי אבל כבר בפגישות הראשונות עם חבר תומכיו יכלתי לראות שהוא יכשל. במקום לנצל את אישיותו ולכוון את הנוכחים למטרות פוליטיות רציניות הוא נתן לקבוצה להחליט כי הבעיה העיקרית של מדינת ישראל הינה תאונות הדרכים הרבות. כמובן שזו אכן בעיה אבל כבסיס למצע פוליטי זה לא בדיוק זה... וגם לא ראיתי יכלת מנהיגות
מטרת מאמר זה אינה בקרת על חיסדאי כי עם הצגת תקוה בקבוצה חדשה. ההשואה לחיסדאי וקבוצתו היא רק כדי להדגים שנראה כי הקבוצה החדשה אינה חוזרת על שגיאות העבר. הקבוצה הזו נקראת מפנה. אמנם היא נכשלה בבחירות ואולם נראה כי הקבוצה ממשיכה לפעול ומציגה מצע פוליטי ממשי שיש לו סכוי לעבד וגם להוות בסיס לרכוז המונים. יש כאן רכוז מאמצים לפתרון בעיה אמיתית שיש בכח ממשלה המכוונת על ידי מפלגה פוליטית ממשית לשנות וזו בעית החינוך. הקבוצה מציגה מצע מאוזן והגיוני, מדברת על בעיות סביבתיות (זהום הסביבה על ידי תאגידי ענק) וחברתיות (שכר הוגן ומניעת ניצול המורים ועובדי קבלנים) שניתן להבינן ולהזדהות עמן. ובעיקר, מטרה פוליטית מידית של סילוק הברית הבלתי קדושה של קדימה והעבודה מן השלטון. אני מקווה שקבוצה זו תצליח