יום חמישי, יולי 20, 2006

ושוב לנושא הרגיל שלי

הכשלון של הציונות הדתית, כפי שכבר אמרתי כאן כמה פעמים הינו כפול ומכופל. בכך שהם עזבו את עם ישראל לנפשו מול אידאולוגיות רשע סופר-חילוניות הם גרמו לנזק בכמה מישורים
עם ישראל בארץ לא היה יכל לעמד לבדו נגד תעמולת הזועה של אידאולגיות הרשע הנ"ל והלך שולל אחריהן
בלי משקל נגד לתעמולה הנ"ל, עם ישראל בארץ השחת ונעשה לסופר-חילוני, תופעה המלווה בשינאת דתיים קיצונית שאינה אלא אנטישמיות פשוטה - סימן ברור ומוכר להשחתה מוסרית של כל עם הלוקה בכך
בהיות החילונים חלוצי המדע וההיגיון בניגוד לדתים והערבים "הפרימיטיבים" הם פתחו את האמונה בעליונותם וראו באחרים נחותים... לא בדיוק תכונה מוסרית
הציונים הדתים פתחו הרגשה שבהיותם "החלוצים" כביכל של עם ישראל, הם הינם קבוצת עלית טובה יותר מהאחרים
כל קבוצה המאמינה שהיא טובה יותר מהאחרים הינה כבר משחתת כי עם האתוס של הטובים ביותר באות גם האמונות של "המטרה מקדשת את האמצעים", "מגיע לנו" והחמור מכל - האחרים, לפחות חלק מהם, נחותים ומותר לעשות להם כל מה שרוצים
השחיתות המוסרית של שני חלקי העם לא נעלמה מעיני האויב הערבי אלא שגם הם לוקים באותן מחלות (איזה מזל שלא רק אנחנו טפשים) וגם הם מאמינים בעליונותם ובעזרת אללה
עם שלש קבוצות כאלו, לא פלא "שאין עם מי לדבר" - כך טוענות בפעל כל שלש הקבוצות הנ"ל